בתהליך שפותח שער להתפתחות רוחנית, קודם כל מתחיל להתרחש תהליך של “הזזת גבול”. החיים מביאים גם משברים ואתגרים תמידיים, שכן כל גבול מולם הוא מוקד לויכוח פנימי שמייצר דואליות בין “הפחד לאמונה”, בין ל”אני ומה ש”לא אני”. 

הזזת הגבול, כרוכה לרוב באי נוחות פסיכולוגית. היעד הוא לעבר חווית האחדות, בה נמתח האגו עד הקצה, ומזהה כל דבר שקיים כחלק מהעצמי החדש.  

זהו המעבר מעבר לראיית עולם של הפכים ודואליות. האדם המואר מבין שכל העולם הוא מארג אחד, שהחיים והמשברים הם שיעור אחד גדול של כוח עליון שמחכה שנהיה מוכנים למה שקבל את הפוטנציאל שלנו בכל עוצמתו. 

הקושי העיקרי בהתפתחות אל מעבר לאגו, או בהרחבת הגבולות של האגו, היא שלצד הידיעה שיש משהו גדול מאיתנו, אליו אנו שואפים להתחבר, מתעורר גם פחד בסיסי של האגו מלאבד את זהותו בתהליך האיחוד. הפחד הזה מייצר מאבק פנימי תמידי בין התרחקות מתודעת האחדות והתקרבות אליה.

שמסכימים להתפתח רוחנית יש גישה והתרחשות של ריפוי עמוק לחלקים שחווים תחושה של תקיעות, תחושת חוסר מוצא, הליכה לאיבוד, הרגשה ששום דבר אינו נכון,  בדידות, חוסר ביטחון , חוסר הצלחה, מחשבות טורדניות, חסך באהבה, אי יכולת קבלת החלטות

שינוי בתחושה רק כאשר תבוא כניעה של האגו וההתנגדות לחיבור לשלם תיפסק.  אז ההפרדה מן העולם תעלם, המודעות תתרחב לכל עבר וכוון, וההארה תבוא.